בניה חופשית בישראל
בניה חופשית בישראלטקס התחילות (קידושים) בנוסח הסקוטי הקדמון והמקובל
ליאון זלדיס, °33
מפקד גדול ריבוני לשעבר
המועצה העליונה למדינת ישראל
טקס התחילות (ידוע גם בשם קידושים) בנוסח הסקוטי שונה לחלוטין מהטקסים הנהוגים בארצות דוברות אנגלית ובא"י. הטקס הסקוטי (סקוטי במובן הנוסח הסקוטי, ללא קשר לסקוטלנד או ללשכה הגדולה שלה) מושפע מזרמים שונים של עולם האיסוטריקה: אלכימיה, קבלה, גנוסטיקה, רוס-קרואה ועוד.
האלכימיה, במיוחד, מיוצגת בכל שלוש הדרגות הסימליות, אשר מבטאים תהליך של טראנספורמציה, באמצעותה הופך האדם החילוני לבן-אור. האיש אשר טוהר באדמה, ברוח, במים ובאש, עובר תהליך דומה לזה של מתכת זולה שהופכת לפז טהור בידי האלכימאי והאבן הפילוסופית.
לדעתי, תהליך הקבלה למסדר בנוסח הסקוטי כולל את כל שלושת הטקסים, מהדרגה הראשונה לשלישית. תחילות מהווה שלב ראשון של טיהור, השלב השני הוא הבשלה (maturation), ואילו השלב השלישי, לרב בונה, הוא טקס של זיכוך ועידון (sublimation).
כעת, בהתחשב במורכבות הנושא, נדון רק בטקס הראשון, קבלת החילוני, שזה טקס איסוטרי, אלכימי ביסודו. המונח "תחילות" נלקח מעולם המחשבים, אבל מתאים בהחלט לענייננו, כי הוא מצביע קודם כל על התחלה, פתיחת דלת, צעד ראשון במסע ארוך של חיים חדשים.
נדבר, אם כן, על התחילות בנוסח הסקוטי. הטקס מתחיל לפני שהמועמד נכנס לאולם הטקס, בחדר ההכנה, הנקרא "חדר ההרהורים". בפנים, המועמד יושב על כסא ופוגש מספר אלמנטים בעלי משמעות סמלית עמוקה. על שולחן קטן נמצאת גולגולת, ומאחור, על הקיר, שלט בו כתוב: "הייתי כמוך, תהיה כמוני". על השולחן נמצאות עוד שלוחיות של מלח וגופרית, ובקבוקון מלא כספית. לפעמים, במקום המתכת עצמה יש עוד שלט על הקיר: תמונת תרנגול, העוף המקודש לאל הרמס – מרקוריוס. כמובן, מרקורי הוא כספית. שלושת החומרים: כספית, גופרית ומלח הם חומרי היסוד בעבודה האלכימית. גופרית יסוד אקטיבי, גברי; כספית יסוד פאסיבי, נשי; ואילו מלח הוא השילוב של שניהם.
על הקיר תלויים שלטים נוספים. אציין רק אחד, החשוב מכולם: .V.I.T.R.I.O.L.
המילה "ויטריול" הנה שם עתיק, מיושן, למלחים שונים של חומצה גופריתנית. באלכימיה יש לה משמעות אחרת: היא מהווה ראשי-תיבות של אמרה בלטינית:
Visita Interiora Terrae Rectificando Invenies Occultum Lapidem.
כלומר, תבקר בתוך הארץ, בטיהור תמצא האבן הנסתרת.
האבן מסמלת את אבן הפילוסופים, או רוח האלכימאי. על מקום האבן בריטואלים המסוניים אפשר לכתוב מאמר אחר,ארוך יותר.
חדר ההרהורים מייצג מערה בתוך האדמה, כניסה לעולם התת-קרקעי, מלכות המתים, וזה גם סמל של הרחם, כך שיציאה מן החדר הנה לידה מחדש סמלית. הישיבה בחדר זה נחשבת לטיהור הראשון, טיהור על-ידי האדמה, אחד מארבע היסודות של המדע העתיק: אדמה, רוח, מים ואש. כמו-כן החדר נחשב כאילו "אטאנור", התנור האלכימי, כלי סגור הרמטית בו מבשלים את החומר כדי להסיר ממנו את כל הזוהמה שלו; כך מכינים את האדם לקבל את האור.
הכנת המועמד כוללת הסרת כל דברי מתכת ממנו, ובשם "מתכת" נכללים דברי ערך כגון שעונים, תכשיטים וכסף מזומן. המטרה איננה רק להכין את המועמד לרגע בטקס בו מבקשים ממנו לתרום לנזקקים, ואין לא – כביכול – מה לתרום. אבל מבחינת העבודה האלכימית, הסרת המתכות מאפשרת את תהליך הטיהור, כי מתכת, כיוון שהיא נעקרת מתוך האדמה ומעובדת באש מסמלת את כוחות התת-קרקעיות, אפלות ושליליות.
תוך כדי ישיבתו בחדר ההרהורים, המועמד גם כותב מסמך ידוע כ"צוואה מסונית" שלו. על גיליון מצויר משולש גדול ובתוכו רשומות 4 שאלות שעליו לענות בקיצור, והן:
תשובות המועמד נקראות בלשכה ולאחר קבלת הסכמתם של האחים כדי להמשיך בטקס, מובא המועמד לפני דלת הלשכה ובהדרכת המלווה – המדריך השני לפי הריטואל שלנו – הוא דופק על הדלת באופן פראי.
"אזעקה!" קורא המפקח הראשון. "חילוני מבקש לפרוץ פנימה!"
המועמד נכנס באופן דומה לתהליך המוכר, ולאחר מכן יושב והנשיא מנהל עמו דו-שיח ממושך לבחינת דעותיו על טוב ורע, ושאלות אתיות אחרות.
המועמד נלקח לסיור מטולטל מחוץ ללשכה ובחזרה הוא חייב להתכופף כאילו הוא נכנס למערה. הוא נקרא לעמוד מול הנשיא, ולהתחייב לא לגלות אף פעם את הסודות של הבנייה החופשית, כי אם יפר את הבטחתו, משקה מתוק (הוא שותה לגימה מאיזה משקה מתוק) יהפוך למר (עכשיו נותנים לו לשתות משקה מר). זה ילמד אותך, אומר הנשיא, לא לשמוח יתר על המידה מהטוב, כי הוא עלול להפוך בין רגע לרע. זה גם הלקח הגלום ברצפת הלשכה.
עכשיו, בליווי והדרכת המדריך השני, הולך המועמד שלוש פעמים סביב הלשכה, אבל בצורה שונה לחלוטין מהסיבובים בטקס האנגלי.
בסיבוב הראשון – בטקסט הסקוטי נקראים הסיבובים "מסעות מסתוריות" – נתקע המועמד במכשולים בדרך, ובאולם נשמע רעש עצום, רעם, ורוח חזקה נושבת על המועמד. בסוף המהלך מסבירים למועמד שהוא עבר באופן סמלי טיהור באוויר.
המסע השני קל יותר. המועמד לא נתקל במכשולים והרעש היחיד שהוא שומע זה התנגשויות של חרבות. בסיום המסע מטבילים את ידי המועמד במים. זה טיהור במים.
המסע השלישי נערך בשקט מוחלט ונגמר בהעברת ידי המועמד על אש חיה. כמובן, זה טיהור באש.
אם כן, המועמד מטוהר בארבעת האלמנטים של המדע העתיק: אדמה, רוח, מים ואש. כעת הוא מוכן לחשיפת עיניו כדי לראות את האור הזורח משלושת המאורות: מזווית, מחוגה וספר הקדוש.
השלב האחרון דומה לטקס המוכר לכם, שבועה או הבטחה, מסירת הסודות של הדרגה, מסירת כפפות לבנות, זוג אחד בשבילו ועוד זוג לאישה המכובדת בעיניו. מחזירים לו את ה"מתכות" ומוסיפים זר של שלושה ורדים, בשביל האישה.
נחזור לרגע לשלושת המסעות, כי זה הגרעין של כל הטקס. מסעות של חקירה וגילוי היו מאז ומתמיד חומרי יסוד של אגדות ומיתוסים. בשביל אברהם ויעקב, ג'ייסון ואוליסס, גילגמש ומרקו פולו המסע היה מרכזי בהתפתחותם וקידומם למטרה. העם היהודי נאלץ לנוע במדבר 40 שנה עד שהגיע לארץ המובטחת.
העלייה לרגל, לירושלים או למכה, או למקום קדוש אחר, קבר של קדוש, למשל, הוא גם חלק בלתי נפרד מאמונת האנשים, ומי שמסיים את המסע בשלום מרגיש רענן, טהור, זכאי.
המבוך, המסלול המתולתל שנמצע ברצפת קתדראלות רבות, מסמל את הדרך לירושלים. מי שצועד לאורך המסלול נחשב כאילו עלה ברגל לעיר הקודש. ויש גם הסבר נוסף, הליכה למרכז המבוך מסמל את החקירה הפנימית, לתוך נשמת האדם, ויציאת האדם מהמבוך היא כלידה מחודשת.
המועמד בטקס המסוני מייצג דמות מיתולוגית, הגיבור (the hero). הגיבורים תמיד נוסעים דרך ארוכה, הרקולס, אלכסנדר, מיתרה, ועוד רבים. כפי שהפסיכולוג הנודע יונג כתב: "הנסיעה היא דמות של שאיפה, תשוקה שאף פעם איננה מסופקת". המסע הסמלי מייצג גם את חיינו, את התהליך בין לידה למוות.
אפשר לשאול, מדוע שלוש מסעות במקום ארבע, אחד לכל אלמנט. מדוע אין מסע לטיהור האדמה. התשובה, כנראה, קשורה לקבלה שלנו. שלושת האלמנטים האחרים קשורים לאותיות האם: א-מ-ש: אוויר, מים ואש – לפי אותו סדר באלף-בית ובטקס שלנו.
