אחים יקרים,

אחי, הנני עדיין נרגש מהמעמד החגיגי המרשים שאותו חוויתי הערב וכמובן שזה המעמד המרגש ביותר שחוויתי במהלך שנותיי בבניה החופשית.

אבי היה פעיל בלשכה, אם אינני טועה, עד שנות השישים הראשונות, ואף היה מזכיר הלשכה, ואולם מידי כמה שנים היה שואל אותי אם ברצוני להצטרף לבניה החופשית, שאם כן, יחזור אף הוא לפעילות. אולם תשובתי כל השנים הייתה שאני עסוק בקריירה המקצועית שלי. בתחילה בתקופת הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, עד סיום הדוקטורט בכימיה, אחר כך בתקופת עבודתי במרכז למחקר תעשייתי בטכניון, ולבסוף כאשר הקמתי את המפעל שלי בסוף שנות השבעים. אולם המעניין הוא שלקראת ימיו האחרונים, כאשר היה חולה סופני במחלת הסרטן, פנה אלי שוב ואמר: "אני שוב מציע לך, שאם תוכל, כדאי לך להצטרף לבניה בחופשית, אלא שהפעם כבר לא אוכל להיות יחד אתך." בדבריו אמר כי זה יתרום לי רבות בעניין המחשבות על החיים. כמובן שאז לא בדיוק הבנתי למה התכוון.

היום, לאחר שהתקדשתי ועברתי פעילות רבה בלשכה, אני מבין משהו מן המשמעות של המשפט "פעם בונה חופשי - תמיד בונה חופשי". כי כך כנראה היה אבי, וכך גם אנוכי, ומרגיש כממשיכו.

ועתה, לאחר שקודשתי כנשיא הלשכה, מגיע גם השלב של ביצוע התפקידים. אני מאד מקווה שאצדיק את הבחירה והאמון שזכיתי בהם על ידי אחי לשכתי, ואעשה כמיטב יכולתי עם נושאי המשרה שמונו כאן הערב להמשיך ולקדם את לשכתנו, כפי שנעשה על ידי קודמיי. כמובן שאשאף כקודמיי להרחיב את השורות ולנהל את הלשכה בצורה תקינה וללא תקלות, הן במישור הריטואלי והן במישור האחוותי-חברתי. אשאף לקרב גם בין האחים על מנת שיכירו טוב יותר אחד את השני, וכך תגדל האחווה וההרמוניה.

כמו כן, אשאף להגדיל החשיפה של הבניה החופשית, כפי שהתחלנו בערב הגאלה. וכמובן לממש את המטרות שהצבנו לעצמנו בערב הגאלה לטובת ילדי המצוקה בחיפה, ואף להמשיך בכוונים אלו. אולם כפי שבמהלך שנותיי כאח בלשכה, תמיד ביקשתי להרחיב ולהעמיק את ההבנה בעקרונות הבניה החופשית, כך אשאף להמשיך בעבודות ההדרכה שהחלו בצורה אינטנסיבית בביתו של אחינו המכובד מאוד, אליקים חסידוף, וזכו להתעניינות רבה, וזאת במטרה להעשיר את אחי הלשכה בהבנת הערכים עליהם מבוססת הבניה החופשית.

כבר אמרתי בהזדמנות אחרת בלשכה, שכדי לחזק את אחינו, יש להגביר את ההגות המסונית, לדרוש בה יותר ואף להתעמק יותר בפילוסופיה שבה, כך שהשורשים יהיו חזקים יותר; וכפועל יוצא מכך גם להקטין ולמנוע נשירת אחים.

ברצוני, על כן, לחדש את הנוהג של דבר הנשיא, ובכל עבודה ריטואלית אשאף להאיר נושא מסוני מסוים ולו רק בקצרה.

וכפי שבמזמור הפתיחה אנו שרים "עבודה זו שנחל, בשמך ברך נא אל, נעשה אותה עד תום, באחווה ובשלום", כך אשאף לנהל את הלשכה באחווה ובשלום.