<

בונה עליון אחד לכולם – הכיצד?

נכתב ע"י האח מיכאל אשרת

לפני כחודשיים שמענו כאן את עבודת הבנייה המצוינת של אחינו דני טל בנושא האחווה.

בדברי תודתו לדני, התייחס אחינו  ירי רהב מלשכת יעקב כספי 56 לעניין משמעות מושג ה"אחווה"  בתרבויות אחרות, רחוקות מאיתנו.

דבריו עוררו בי (באסוציאציה די חופשית) חשיבה על משמעות מושג "הבונה העליון" בתרבויות אלה.

 

במבחן המעבר לדרגה השנייה אנו מתלבטים בפרדוקס "קו הצהרים". הכיצד אומרים אנו  שהננו מקדשים חילונים כשהשמש במרכז הרקיע בעוד שלמעשה הטקס נערך בשעת ערב. אנו פותרים זאת ע"י אזכור האוניברסאליות של הבנייה החופשית, כך שלשכה אחת לפחות נמצאת בכל רגע נתון - בקו הצהריים.

 

הכיצד? - הבה נצא יחד למסע וירטואלי בעקבות מקורות האוניברסאליות שבתרבות האנושית.

 

בעבודתנו אנו מכוונים את מחשבתנו לבנאי האולטימטיבי - שלמה המלך ולהשראה שקיבל מהבנאי העליון – בורא העולם.

באיורים רבים בספרות המאסונית ניתן להבחין בפירמידות ואובליסקים.

אנו מייחסים מבנים אלו בדרך כלל לתרבות המצרית העתיקה, אך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במאתיים השנים האחרונות גילו מבנים הנדסיים דומים להפליא בתרבויות עתיקות רחוקות כמו מרכז אמריקה ודרום מזרח אסיה.

חוקרי תרבויות עתיקות מצביאים על דמיון רב בגישות חברתיות ומוסריות בסיסיות של תרבויות רחוקות – לאלה שלנו.

נאמנות, עזרה הדדית, כיבוד הורים, קדושת החיים, איסור גילוי עריות, זכות הקניין – עוברים כחוט השני בתורות המוסר והחברה של תרבויות קדומות בכל קצווי העולם.

ברור שמסורות מקומיות אלה, הן ההנדסיות - מעשיות והן המוסריות - מופשטות, התפתחו בתקופות בהן לא היו כל אמצעי תקשורת  בין חלקי עולמנו.

 

מה היא אם כן אותה תבונה עליונה שהדריכה את אבותינו הקדמונים באשר הם בפינות שונות ורחוקות של עולמנו?

מי הם האלים בוראי היקום הכל יכולים, אליהם מתייחסות דתות שונות כל כך באופן כה דומה?

האלים שהם מקור הידע הטכנולוגי – מעיין עקרונות המוסר.

 

רמז לכך ניתן אולי למצוא בעובדה שכל האלים, בכל הדתות, באו משמיים, שוכנים בשמיים, ומתווים משם את הדרך הנכונה עבורנו בני האנוש. ברוב התרבויות מצוינת גם "התרועעות" של האלים עם בנות האדם, ותוצרים בני כלאיים של קשר זה.

אך מי הם אותם אלים אוניברסאליים? - מניין באו? - לאן הלכו? - האם יחזרו ומתי?

 

שאלות אלה מעניינות במיוחד מנקודת מבטו של ה"בנאי המעשי" בן זמננו - זה הבונה טילים, מציב לווינים במסלולם, בונה תחנות בחלל ובולש מהן אל מרחבי היקום בעזרת טלסקופים אדירים.

היקום בו נעות במסלולן כמאה מיליארד גלקסיות...

גלקסיות שבכל אחת מהן כמאה מיליארד מערכות שמש כמו זו שלנו...

שבכל אחת ואחת מהן יש סיכוי סביר לקיומו של כוכב לכת שמרחקו מהשמש שלו מאפשר, תיאורטית, התפתחות חיים דומים לשלנו !

לדעת מדעני החלל יש סיכוי של 99.99% לקיום תרבויות אינטליגנטיות נוספות – אי שם ביקום.

בשבוע הבא ימלאו 10 שנים לפרויקט SETI ( Search for Extra Terrestrial Intelligence)  של NASA  המנסה לנתח אותות רדיו המגיעים אלינו מן היקום בתקווה "לעלות" על שידור של יצורים תבוניים

לפני כחודשיים, שיגרה NASA את החללית Kepler, שמשימתה לחפש בחלל מערכות שמש אשר להן כוכבי לכת דמויי ארץ.

אלו משימות אדירות, שאפתניות שלא היו אפשריות באמצעים שהיו בידנו לפני 10 שנים, ודאי לא לפני 100, 1000 או 10,000 שנים.

עד היום – ללא תוצאות !

אך אם נגלה יום אחד תרבות "חוץ ארצית" כזו, הרי שלא סביר לצפות שתהיה בדיוק בשלב האבולוציוני שלנו...

סביר בהרבה שנפגוש תרבות "מפגרת או "מתקדמת" משלנו בעשרות או מאות אלפי שנים.

איך תראה תרבות הדומה למה שהייתה תרבותנו שלנו לפני 10,000 שנה? – ניתן לשער זאת על פי הידע שבידנו על הפרה-היסטוריה של המין האנושי.

איך תראה תרבות הדומה למה שנהיה אנו בעוד 10,000 שנה? – זאת הרבה יותר קשה לנו לשער. אם לשפוט על פי ההתקדמות הטכנולוגית של מאה השנים האחרונות, צריך דמיון מפותח מאד בכדי לחזות את מראה עולמנו שלנו בעוד 1000 או 10,000 שנה...

ואולם, קרוב לוודאי שטכנולוגיית מסע בחלל, תוך שליטה במימד הזמן ובמעברי מסה – אנרגיה, יהיו ממאפייני תרבות מתקדמת כזו.

 

האם, אם כן, יהיה זה מופרך לחשוב שתרבות מתקדמת כזו ביקרה בעולמנו אי פעם לפני כמה אלפי שנים?

וכיצד הגיבו אבות אבותינו על נחיתת רכב חלל בסביבתם? אי שם בארץ הנילוס, במסופוטמיה, על גדות הגנגס או במישורי מקסיקו?

כיצד הגיבו יושבי אותם "ערשי תרבות" לעוצמה האבסולוטית, ל"קסמי" הטכנולוגיה, לעליונות האינטלקטואלית המוחלטת?

בהכנעה? - בסגידה? - בניסיונות חיקוי? - בהפנמה מלאה של כל ציווי ותכתיב?

 

האם אלה הם "אלוהינו"?

האם על ביקוריהם נמסרו אגדות מדור לדור?

האם לחזרתם ביום מן הימים מייחלים המאמינים במקומות רבים כל כך?

האם הם שהנחילו לנו, בכל מקום בו נחתו, את הידע ההנדסי שלהם – ובצידו, את ערכי המוסר והחברה שיבטיחו הרמוניה בין בני האדם לדורי דורות?

לא מעט תהיות מסוג זה עלו בחמישים השנים האחרונות ע"י מדענים, חוקרי חלל והוגי דעות שונים.

המפורסם מכולם - אריק פון דניקן אף טען שהומו סאפיינס הוא תוצר של הכלאה בין בנות האדם הקדמון למבקרים חוצניים אי שם בתקופת האבן, הנוהגים לשוב ולבקרנו מעת לעת לבדוק את התקדמות "הניסוי הגנטי".    

 

כל אלה שאלות קשות אשר יישארו כנראה עוד זמן רב בגדר תעלומה בלתי פתורה...

 

ועד שנמצא את מקום מושבה של הלשכה הגדולה האינטר-גלקטית של הבונים החופשים הקדומים,

(שם ודאי נגלה שהחריף של הגברת חסידוף טעים בהרבה משור הבר, הלוויתן והאמברוזיה של השולחן הלבן השמיימי)

נמשיך לתהות לא רק על הדמיון המפתיע שבין פירמידות מצרים לאלה שבמקסיקו –

ולא רק על הדמיון של האובליסקים המצרים לשיווה-לינגאם ההודי,

אלא גם על הדמיון הבסיסי בעקרונות האמת, המוסר והעזרה ההדדית של תרבויות האדם השונות, בכל מקום בו הוא נמצא על פני כדור הארץ.

 

כי עבורנו הבונים החופשים, השמש תמיד בקו הצהרים.

 

לסיום, ברצוני להודות לאחי דני דורון משה גרינברג ולנשיא איתן ישראלי על הערותיהם ועזרתם בהכנת עבודה זו.