הבן יקיר לי - אייל
מאז אותו יום עצוב ומר שבו נפלת ועלית השמימה
למזרח הנצח, הותרת אותנו בוכים, כואבים, המומים ומדממים.
חלל גדול השארת בליבם של רעייתך וילדיך אשר כה
הערצת ואהבת, וגם בלב הוריך, אחיך ואחותך. אתה בליבנו תמיד, נזכור אותך לעד.
כאייל העורג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך
בני היקר. הייתה דמעתי לחם יומם ולילה. מים רבים לא ישטפוה ולא ירפאו את הפצע שלא
יגליד לעולם.
מילים אין ביכולתן לתאר ולבטא את החלל שנוצר
לאחר לכתך, את היגון האין-סופי ואת הכאב שאין לו מזור.
אומרים שהזמן סובל ממחלת השכחה וצועד רק קדימה
ואינו מסוגל לחזור אחורה. אנחנו, הזמן לא ירפאנו. נזכור אותך ולא נשכח אותך לעולמי עד.
אוהבים אותך תמיד...
הוריך
מילים
מפיו של יוסי קויתי – אביו של סא"ל אייל קויתי ז"ל במלאת 4 שנים לנפילתו